מאמרים מהמשרד · סכסוכים אזרחיים
בית הדין הרבני כבורר בסכסוך אזרחי: מה החוק החדש אומר
במרץ 2026 אישרה הכנסת חוק שמאפשר לבתי הדין הדתיים לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים. מה זה אומר עליכם, ומתי כדאי לעצור לפני שחותמים.
· 2 דק׳ קריאה
עד לאחרונה, בית הדין הרבני לא היה מוסמך לדון בסכסוך אזרחי, כמו חוזה או חוב, גם כששני הצדדים רצו בכך. כך קבע בג״ץ לפני כמה שנים. במרץ 2026 אישרה הכנסת את חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), שמשנה את המצב.
מה החוק קובע, בקצרה
- בית דין רבני או שרעי יכול לדון כבורר בסכסוך אזרחי, למשל בחוזה, ברכוש או בנזיקין.
- רק אם כל הצדדים הסכימו, וחתמו על הסכם בוררות.
- עד שכל הצדדים מסכימים, בית הדין לא יכול לזמן אתכם, לחייב אתכם להגיב או לתת החלטה.
- בית הדין פוסק לפי הדין הדתי, אבל לא יכול לפגוע בזכויות שהחוק מגן עליהן, כמו שוויון זכויות האישה וזכויות עובדים שאי אפשר לוותר עליהן.
למה זה חשוב
בוררות היא לא בית משפט. הדין שחל בה יכול להיות שונה, האפשרויות לתקוף את פסק הבוררות מצומצמות יותר מערעור, ומה שנפסק מחייב. מי שחותם על הסכם בוררות בבית דין דתי מסכים, בפועל, שהסכסוך יוכרע לפי דין אחר מזה שבבית המשפט.
נגד החוק הוגשו עתירות לבג״ץ, ולכן ייתכנו עוד שינויים. לפני כל החלטה כדאי לבדוק מה המצב העדכני.
לפני שחותמים
- לקרוא את הסכם הבוררות עד הסוף: על מה הוא חל, ומי הבורר.
- להבין לפי איזה דין תוכרע המחלוקת, ומה זה אומר על הטענות שלכם.
- לשאול מה האפשרויות אם תרצו לתקוף את פסק הבוררות.
- לא לחתום בלחץ זמן, ולא בלי ייעוץ.
בוררות יכולה להיות דרך מהירה לסיים סכסוך. היא גם יכולה להיות החלטה שקשה לחזור ממנה. אם הוצע לכם להעביר סכסוך אזרחי לבית דין, כדאי לבדוק את זה לפני החתימה. ואם שני הצדדים מחפשים דרך מוסכמת, גישור הוא אפשרות נוספת.
המאמר הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה שונה, והדין משתנה מעת לעת. לפני שפועלים, כדאי להתייעץ לגבי הנסיבות שלכם.