ההליך מתנהל בישראל.השיחה עליו יכולה להתנהל באנגלית.

בתי המשפט, בתי הדין הרבניים, הרשם לענייני ירושה ורשות האכיפה והגבייה עובדים בעברית. הבקשות, כתבי הטענות והדיונים מתנהלים בעברית.

אתם לא צריכים לעבוד בעברית. כל שלב מוסבר באנגלית, ולפני שאתם חותמים על מסמך כלשהו, עוברים עליו יחד באנגלית, סעיף אחר סעיף.

מסמכים מחו״ל, כמו צוואה, פסק דין או דף חשבון בנק, צריכים בדרך כלל תרגום לעברית, ולעיתים תרגום מאושר. כדאי לבדוק זאת מוקדם, כדי שהתרגום לא יעכב את ההליך.

לפי חוק הירושה, על הירושה חל ככלל הדין של מקום מושבו של המוריש בשעת מותו, כלומר המקום שבו היה מרכז חייו. לכלל הזה יש חריגים, ונכסים מסוימים עשויים להיות כפופים לדין של המדינה שבה הם נמצאים.

בישראל אפשר לדון בעיזבון ככלל כשמרכז חייו של המנוח היה בישראל, או כשהשאיר כאן נכסים. כשיש נכסים ביותר ממדינה אחת, לכל מדינה עשויים להיות כללים משלה והליך משלה.

צוואה שנחתמה בחו״ל עשויה להיות כשרה בישראל מבחינת צורתה, למשל אם היא עומדת בדין של המדינה שבה נחתמה. ובכל זאת, כדאי לתאם בין צוואות במדינות שונות, כדי שאחת לא תבטל את השנייה או תסתור אותה. אם יש לכם צוואה בחו״ל ונכסים בישראל, כדאי לבדוק אם הצוואה הקיימת מספיקה, או שנכון לערוך גם צוואה ישראלית מתואמת.

פגישות יכולות להתקיים בווידאו, באנגלית, בשעה שמתאימה גם לאזור הזמן שלכם. מסמכים מועברים במייל או בתיקייה משותפת.

על חלק מהמסמכים אפשר לחתום חתימה אלקטרונית. על אחרים צריך לחתום פיזית: בפני קונסול ישראלי בחו״ל, או בפני נוטריון מקומי, לעיתים עם אישור אפוסטיל. הכול תלוי במסמך ובמדינה.

דיונים בבית המשפט הם שאלה נפרדת. לעיתים צריך להגיע, ולעיתים בית המשפט מאפשר להשתתף בווידאו. בודקים זאת כבר בתחילת הדרך, כדי שתוכלו לתכנן נסיעה אם תידרש.