מילון מונחים

מילוןמונחים.

המונחים שחוזרים בפגישות, במסמכים ובהחלטות של בית המשפט, במילים פשוטות. כל הגדרה היא מידע כללי, ולא ייעוץ משפטי.

פרק א׳ · משפחה

בקשה ליישוב סכסוך: הצעד הראשון בסכסוך משפחתי, לפני הגשת תביעה. הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי, ופותחת תקופה מוגבלת שבה בודקים אם אפשר להגיע להסכמות. לעמוד התחום
מהו״ת: ראשי תיבות של ״מידע, היכרות ותיאום״. פגישות חובה ביחידת הסיוע אחרי הגשת בקשה ליישוב סכסוך, שבהן מקבלים מידע על הדרכים לסיים את הסכסוך בהסכמה. לעמוד התחום
יחידת סיוע: צוות של אנשי מקצוע מטעם משרד הרווחה שפועל ליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים. הצוות לא מכריע ולא מייצג אף צד, ועוזר למשפחה להגיע להסכמות. לעמוד התחום
הסכם ממון: הסכם בין בני זוג שקובע איך יחולק הרכוש אם ייפרדו. כדי שיחייב, צריך לאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי, ובמצבים מסוימים לפני הנישואין אפשר לאמת אותו אצל נוטריון או רושם נישואין. לעמוד התחום
ידועים בציבור: בני זוג שחיים יחד כמשפחה ומנהלים משק בית משותף, בלי להיות נשואים. חוקים רבים מעניקים להם זכויות דומות לאלה של נשואים, אבל לא בכל תחום, ולכן כדאי לשקול הסכם חיים משותפים. לעמוד התחום
איזון משאבים: ההסדר שחל לפי החוק על בני זוג נשואים שאין ביניהם הסכם ממון. כשהנישואין מסתיימים, כל אחד זכאי ככלל למחצית משווי הנכסים שנצברו בתקופת הנישואין, למעט נכסים שהיו לו לפני הנישואין או שקיבל בירושה או במתנה. לעמוד התחום
מזונות ילדים: תשלום לכיסוי צורכי הילדים אחרי פרידה. הסכום נקבע לפי צורכי הילדים, ובמקרים רבים גם לפי הכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות. לעמוד התחום
מזונות אישה: תשלום שבעל עשוי להיות חייב בו כלפי אשתו כל עוד הם נשואים, עד הגירושין. הזכאות והסכום נקבעים לפי הדין האישי של בני הזוג ולפי הנסיבות. לעמוד התחום
זמני שהות: הזמן שהילדים נמצאים עם כל אחד מההורים אחרי פרידה. המונח החליף את ״הסדרי ראייה״, ומבטא את זה ששני ההורים ממשיכים לגדל את הילדים. לעמוד התחום
אחריות הורית: הזכויות והחובות של הורה כלפי ילדו: חינוך, בריאות, מקום מגורים והחלטות חשובות אחרות. בחוק היא נקראת ״אפוטרופסות״, ושני ההורים נושאים בה יחד, ככלל גם אחרי פרידה. לעמוד התחום
גישור: הליך שבו מגשר ניטרלי עוזר לצדדים להגיע בעצמם להסכם. המגשר לא מכריע ולא מייצג אף צד, ומה שנאמר בגישור חסוי. לעמוד התחום

פרק ב׳ · ירושה וצוואות

צוואה בעדים: צוואה בכתב, עם תאריך, שהמצווה חותם עליה בפני שני עדים, והעדים מאשרים בחתימתם שהצהיר שזו צוואתו. זו הצורה הנפוצה לצוואה שנערכת אצל עורך דין. לעמוד התחום
צוואה בכתב יד: צוואה שכולה נכתבה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך בכתב ידו ונחתמה על ידו. היא תקפה גם בלי עדים, אבל חשופה יותר למחלוקת. לעמוד התחום
צוואה הדדית: צוואות שבני זוג עורכים זה על סמך זה, ובדרך כלל כל אחד מוריש לשני. החוק מגביל את האפשרות לבטל צוואה כזו, ולכן חשוב לקבוע מראש מה יקרה אם אחד מבני הזוג ירצה לשנות אותה. לעמוד התחום
צו ירושה: צו שקובע מי היורשים ומה חלקו של כל אחד, כשהמנוח לא השאיר צוואה. העיזבון מתחלק אז לפי חוק הירושה. לעמוד התחום
צו קיום צוואה: צו שמאשר צוואה, כדי שאפשר יהיה לחלק את העיזבון לפי הוראותיה. בלי הצו, אי אפשר לבצע את הצוואה. לעמוד התחום
הרשם לענייני ירושה: גוף במשרד המשפטים שמקבל בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה, מפרסם אותן לציבור ונותן את הצווים. כשמוגשת התנגדות, ההכרעה עוברת לבית המשפט. לעמוד התחום
הסתלקות מעיזבון: ויתור של יורש על חלקו בירושה, כולו או חלקו, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה. אפשר להסתלק רק אחרי הפטירה, וכל עוד העיזבון לא חולק. לעמוד התחום
התנגדות לצוואה: הליך שבו מי שיש לו עניין בעיזבון טוען שהצוואה פסולה, למשל בגלל פגם בצורתה, השפעה בלתי הוגנת או ספק בכשירות המצווה. ההתנגדות מוגשת אחרי פרסום הבקשה לצו קיום צוואה, בתוך המועד שנקבע. לעמוד התחום

פרק ג׳ · חדלות פירעון

צו פתיחת הליכים: הצו שפותח את הליך חדלות הפירעון. עם מתן הצו נעצרים בדרך כלל הליכי הגבייה נגד החייב, ממונה נאמן, ומוטלות על החייב הגבלות, למשל על יציאה מהארץ. לעמוד התחום
נאמן: בעל מקצוע שמתמנה בהליך חדלות פירעון כדי לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב, לרכז את תביעות החוב של הנושים ולהגיש דוח עם המלצה על תכנית פירעון. הנאמן לא מייצג את החייב. לעמוד התחום
הממונה על הליכי חדלות פירעון: יחידה במשרד המשפטים, שבעבר נקראה ״הכונס הרשמי״, ומפקחת על הליכי חדלות פירעון. הממונה נותן צווים בבקשות של חייבים, מכריע בבקשות שונות וממליץ לבית המשפט בשלבים המרכזיים. לעמוד התחום
תקופת ביניים: התקופה שבין צו פתיחת ההליכים לבין צו השיקום הכלכלי. בתקופה הזו החייב משלם תשלום חודשי ומגיש דיווחים, והנאמן בודק את מצבו ומכין דוח. לעמוד התחום
צו שיקום כלכלי ותכנית פירעון: הצו שניתן בסוף תקופת הביניים וקובע תכנית פירעון: כמה החייב ישלם, לאורך כמה זמן, ואילו נכסים ימומשו. מי שעומד בתנאי התכנית יכול ככלל לקבל הפטר בסופה. לעמוד התחום
הפטר: פטור מיתרת החובות שנכללו בהליך, בסוף תכנית הפירעון. חלק מהחובות לא נמחקים בהפטר, למשל חוב מזונות וקנסות. לעמוד התחום

פרק ד׳ · הוצאה לפועל

אזהרה: ההודעה הראשונה שנשלחת לחייב אחרי שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל. היא מפרטת את החוב ואת המועד לשלם או להגיב, ולכן חשוב לא להתעלם ממנה. לעמוד התחום
עיקול: צו שמונע מהחייב להשתמש בכסף או בנכס, כדי שישמשו לתשלום החוב, למשל בחשבון בנק, בשכר או ברכב. כספים מסוימים, כמו חלק מהקצבאות, מוגנים מפני עיקול. לעמוד התחום
התנגדות לביצוע שטר: הדרך להתגונן כשנפתח נגדכם תיק על שיק או על שטר חוב. התנגדות שמוגשת בתוך 30 ימים מיום שהאזהרה הומצאה מעכבת את הגבייה, והעניין עובר לבית המשפט. לעמוד התחום
איחוד תיקים: בקשה של חייב שיש נגדו כמה תיקים בהוצאה לפועל לרכז את כולם בתיק אחד, עם תשלום חודשי אחד שקובע הרשם. הגשת הבקשה לא עוצרת לבדה את ההליכים. לעמוד התחום
חייב מוגבל באמצעים: חייב שרשם ההוצאה לפועל הכריז שאינו יכול לפרוע את החוב בתקופה הקבועה בחוק. ההכרזה מאפשרת לפרוס את החוב לתקופה ארוכה יותר, אבל לרוב מלוות אותה הגבלות, למשל על כרטיסי אשראי, שיקים ודרכון. לעמוד התחום
טענת פרעתי: טענה של חייב שהחוב, כולו או חלקו, נפרע אחרי שניתן פסק הדין. רשם ההוצאה לפועל בוחן את הטענה ויכול לקבוע כמה נותר לשלם. לעמוד התחום

ייעוץ משפטי, בקפידה.

אפשר להתחיל בשיחה.

פגישה ראשונה כדי להבין איפה אתם עומדים ומה האפשרויות. בחיסיון מלא, ובלי התחייבות.

לבחירת מועד לשיחת היכרות 054-669-4410 WhatsApp