בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני: מה לדעת לפני שמגישים

הרבה זוגות מגלים רק באמצע הדרך שיש שני בתי משפט שיכולים לדון בעניין שלהם: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. ההבדל ביניהם הוא לא רק כתובת.

מי מוסמך למה

בנישואין ובגירושין של יהודים, כלומר בגט עצמו, מוסמך רק בית הדין הרבני. בנושאים הנלווים, כמו חלוקת רכוש, מזונות האישה, משמורת וזמני שהות, שתי הערכאות עשויות להיות מוסמכות. מזונות ילדים נדונים לרוב בבית המשפט לענייני משפחה.

למה זה משנה

בשאלות של רכוש וילדים, שתי הערכאות אמורות להחיל את אותם חוקים. אבל הגישה, הקצב ואופן ניהול ההליך יכולים להיות שונים. לכן ההחלטה איפה מתנהל כל נושא היא החלטה אסטרטגית, ולא טכנית.

מי שמגיש ראשון

במשך שנים דיברו על ״מרוץ סמכויות״: מי שהגיש ראשון קבע איפה יידונו הנושאים. מאז 2016 חל החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. ברוב המקרים מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך, ובתקופה שאחריה מתקיימות פגישות מהו״ת (מידע, היכרות ותיאום), ולא מגישים תביעות. רק אם לא הגיעו להסכמה, פונים לאחת הערכאות. המרוץ לא נעלם, אבל יש עכשיו זמן לעצור ולחשוב.

לפני שמגישים

• לברר מה בדיוק אתם מבקשים: גט, חלוקת רכוש, מזונות, הסדר לילדים.
• להבין איזו ערכאה מתאימה לכל נושא, ומה המשמעות של כריכת נושאים בתביעת גירושין.
• לבדוק אם אפשר להגיע להסכם, למשל בגישור, לפני שמתחילים הליך.
• לא לחתום על שום מסמך בלי להבין לאיזו ערכאה הוא מוגש.

אני מייצגת בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. אם אתם בתחילת הדרך, שיחה קצרה לפני שמגישים יכולה לחסוך הרבה.

המאמר הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה שונה, והדין משתנה מעת לעת. לפני שפועלים, כדאי להתייעץ לגבי הנסיבות שלכם.