ארבע טעויות שהופכות צוואה למחלוקת

צוואה היא אחד המסמכים היחידים שנקראים כשהכותב כבר לא יכול להסביר למה התכוון. לכן כל מילה בה חשובה. אלה ארבע טעויות שחוזרות על עצמן, ואיך נמנעים מהן.

1. צוואה בכתב יד שחסר בה פרט

צוואה בכתב יד תקפה, אבל רק אם כולה נכתבה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך ונחתמה על ידו. קטע מודפס, תאריך חסר או חתימה במקום הלא נכון מספיקים כדי לפתוח פתח להתנגדות. צוואה בעדים, שנחתמת לפי הכללים בחוק הירושה, חשופה פחות למחלוקת.

2. עד שהוא גם יורש

בצוואה בעדים יש שני עדים, שמאשרים שהמצווה חתם לפניהם והצהיר שזו צוואתו. אם אחד העדים, או בן הזוג שלו, מקבל משהו לפי הצוואה, ההוראה לטובתו עלולה להיות בטלה. הכלל פשוט: העדים צריכים להיות אנשים שאין להם שום חלק בעיזבון.

3. צוואה שלא עודכנה

נישואין, גירושין, ילד שנולד, דירה שנמכרה. כל אחד מהם יכול להפוך סעיף ברור למסמך שלא מתאים למציאות. צוואה שמורישה ”את הדירה ברחוב הרצל”, כשהדירה נמכרה מזמן, משאירה את היורשים עם שאלה שאין מי שיענה עליה. כדאי לקרוא את הצוואה מחדש בכל שינוי גדול בחיים.

4. צוואה הדדית בלי תכנון של היום שאחרי

בני זוג שעורכים צוואה הדדית מורישים בדרך כלל זה לזה, וקובעים מה יקרה אחרי פטירת שניהם. החוק קובע כללים מיוחדים לביטול צוואה כזו ולשינוי שלה אחרי פטירת אחד מבני הזוג. אם לא חשבתם מראש על השאלה הזו, היא עלולה לעלות בדיוק כשאין עם מי להתייעץ.

ועוד דבר אחד

צוואה שאיש לא יודע איפה היא, כאילו לא נכתבה. אפשר להפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה, וכך היא תימצא כשיצטרכו אותה.

צוואה טובה לא חייבת להיות ארוכה. היא צריכה להיות ברורה, מעודכנת וחתומה כדין. אם יש לכם צוואה ישנה, אשמח לקרוא אותה איתכם.

המכתב הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה שונה, והדין משתנה מעת לעת. לפני שפועלים, כדאי להתייעץ על הנסיבות שלכם.